שפע טכנולוגי, יחסי עבודה – דינמיקה ארגונית, ומערכות נוכחות.
לאורך העשור האחרון, כתוצאה מסיבות רבות. (רגולטוריות וטכנולוגיות נסקור במאמרים הבאים) נוצר מצב שקיימים היום שלל אפשרויות נרחב של פתרונות בתחומי בקרת הנוכחות, הן באופני הדיווח, אופני התקשורת ומעבר הנתונים לתוכנות העיבוד השונות. (מקומי, שרתים פנימיים, ענן ועוד.,)
לכאורה, שפע זה היה צריך להועיל למקבלי ההחלטות, אולם נוצר מצב שמקבלי ההחלטות (שהם מגוונים מאוד) במקרה הטוב טובעים בעודף המידע והאפשרויות ומפאת עומס בנתונים וקוצר בפנאי מקבלים החלטות שאינן מתאימות לצורך המיוחד שלהם, שכן עושר הפתרונות מצריך התאמה ותפירה שייחודית לכל ארגון וארגון.
בנקודה זו ‘לאינטגריטי’ של המציע והמקצועיות שלו בתחום מערכות הנוכחות חלק חשוב ומכריע. שכן. נקודת המוצא שלו היא שתקבע את באם שלל הפתרונות אכן ימצאו את מבוקשו המקצועי של הארגון. נקודת המוצא חייבת להיות מקצועית לחלוטין, בראש וראשונה היכרות עם הדינמיקה המתרחשת בארגונים בנושא שעות העבודה ואופן חישובם הכרוכה בכל שלבי התהליך הרגיש החל מהוראות לצוות העובדות והעובדים כיצד לדווח, ובאיזה אמצעי יהיה הדיווח, מתי לדווח (הפסקות, לפני/אחרי התארגנות לבוש/אחר) וכלה בכל התהליך שלאחריו, קר, האופן בו יעובד המידע ואיך יחושב, שכן מניסיון רב שנים אופן החישוב אינו אחיד ונתון לפרשנויות רבות שכולן אף עשויות בתחום החוקי.
לפיכך לניסיון ולהיכרות הטכנולוגית על כל משמעותיה בקרב ארגונים רבים יש בה מכדי להעריך ולחזות מקצועית את יכולת הקליטה לפתרון ובכך להציע את המתאים ביותר לכל ארגון תוך למידת התרבות הארגונית ויחסי העבודה בארגון.
חזרה למעלה